Steinsaltz Commentary Beitzah 11a – ביאור שטיינזלץ ביצה יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

דְּמִתְעַכַּל קִטְרַיְיהוּ.: ^אבְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִין.: לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לר׳לְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. אָמַר אַבָּיֵי בְּדַף רָבָא אָמַר בִּשְׁנֵי קִנִּין זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָסְקִינַן וְלָא מִבַּעְיָא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וּמָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מָצָא בָּעֶלְיוֹנָה דַּאֲסִירָן דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ אִשְׁתְּרַבּוֹבֵי אִשְׁתַּרְבּוּב וּנְחוּת. אֶלָּא אֲפִילּוּ זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וּבָא וּמָצָא בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא מָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה הָנָךְ נָמֵי אֲסִירִי דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ סָרוֹכֵי סריך וּסְלִיקוּ.: ^בוְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.: הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בִּמְפוֹרָחִין אִיכָּא לְמֵימַר הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ. אֶלָּא ^גבְּמִדַּדִּין אִי דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ וְאִי דְּלֵיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּרִין דְּאָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא ^דכׇּל הַמְדַדֶּה אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה. ^הלְעוֹלָם דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּכְגוֹן דְּקָיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית מַהוּ דְּתֵימָא אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל הֵיכָא דְּמִדַּדֵּה וַהֲדַר חָזֵי לְקִנֵּיהּ מִדַּדֵּה וְאִי לָא לָא מִדַּדֵּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִים אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר ^ווב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כְּזַיִת בָּשָׂר ^זוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא ^חוְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי מַחֲלוֹקֶת בֶּעֱלִי אֲבָל בְּתָבְרָא גַּרְמֵי דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר פְּשִׁיטָא עֱלִי תְּנַן. מַהוּ דְּתֵימָא הוּא הַדִּין דאפי׳דַּאֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי נָמֵי וְהַאי דְּקָתָנֵי עֱלִי לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דב״הדְּבֵית הִלֵּל דאפי׳דַּאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לאיסור נָמֵי שָׁרוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי חַדְתִּי מַהוּ דְּתֵימָא מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר עֲלַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וב״שוּבֵית שַׁמַּאי לָא חָיְישִׁי לְאִמְּלוֹכֵי וְהָתַנְיָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין טַבָּח וְסַכִּין אֵצֶל בְּהֵמָה וְלֹא בְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח וְסַכִּין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ^טמוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוֹכָה וְלֹא מְדוֹכָה אֵצֶל תַּבְלִין וּמָדוֹךְ וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ^ימוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי בְּהֵמָה כְּחוּשָׁה וּמַיְיתֵינָא בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי דְּשַׁמִּינָה מִינַּהּ קְדֵרָה נָמֵי אָתֵי לְאִימְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי קְדֵרָה דְּבָעֲיָא תַּבְלִין וּמַיְיתֵינָא אַחֲרִיתִי דְּלָא בָּעֲיָא תַּבְלִין הָכָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר כֵּיוָן דְּשַׁחְטַהּ לִתְבִירָא קָיְימָא.: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר.: תָּנָא ^כוְשָׁוִין שֶׁמּוֹלְחִין עָלָיו בָּשָׂר לְצָלִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצָלִי אֲבָל לִקְדֵרָה לֹא. פְּשִׁיטָא לְצָלִי תְּנַן הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ^לדאפי׳דַּאֲפִילּוּ לְצָלִי כְּעֵין קְדֵרָה אָסוּר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^מאֵין מוֹלְחִין אֶת הַחֲלָבִים וְאֵין מְהַפְּכִין בָּהֶן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ שׁוֹטְחָן בָּרוּחַ ע״געַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. אָמַר רַב מַתְנָה הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב מַתְנָה ^נאֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים מַהוּ דְּתֵימָא מִסְתַּבַּר טַעְמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי לָא שָׁרֵית לֵיהּ מִמְּנַע וְלָא שָׁחֵיט קָא מַשְׁמַע לַן. ומ״שוּמַאי שְׁנָא מֵעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ג רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ד רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ט״ו:י״ח
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
טור חושן משפט ר״ס:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך חושן משפט ר״ס:ח׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:ו׳
טור אורח חיים תצ״ז:י״ד
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ז:י״ד

^ו טור אורח חיים תצ״ט:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ה׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^ח טור אורח חיים תצ״ט:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ה׳

^ט טור אורח חיים תצ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ח:ב׳

^י טור אורח חיים תק״ד:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ד:ב׳

^כ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^ל רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ד׳
טור אורח חיים תצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ג׳

^מ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ה׳
טור אורח חיים תצ״ט:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ד׳

^נ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ה׳
טור אורח חיים תצ״ט:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תצ״ט:ד׳

E/ע

הערותNotes

שמתעכל וניתר קטרייהו [הקשר שלהם] ויתכן שאדם נטל רק כיס אחד, ולא לקח את הכיס השני. א שנינו במשנה שאם זימנן בתוך הקן ומצא לפני הקן — אסורין. ומעירים: לימא מסייע ליה [האם לומר שמסייע לו] דבר זה לכלל לר׳ חנינא שאמר ר׳ חנינא: רוב וקרוב — הלך [לך] אחר הרוב! וכאן, מכיון שרוב היונים הם אלה הבאות מן העולם ולא מאלה שזימן, יש ללכת אחר הרוב ולאוסרם. אמר אביי לדחות: כאן מדובר בדף, לוח עץ בולט המונח לפני כל הקינים, ושם נמצאות כל היונים, ולכן אין כאן ענין לרוב וקרוב. רבא אמר: כאן בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן [עוסקים אנו]. כלומר, לא בקינים סתם, אלא דווקא באלה הנמצאות סמוכות זה לזה, ולא מבעיא [נצרכה] לומר אם זמן את הגוזלים שבקן התחתונה ולא זמן את היונים שבעליונה ומצא גוזלים בתחתונה ולא מצא בעליונה, דאסירן [שכולן אסורין], דאמרינן [שאנו אומרים]: הנך [אלה] שהיו בקן התחתון אזלו לעלמא [הלכו לעולם, לחוץ] והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות [ואלה שנמצאים שם השתרבבו וירדו] למטה, אלא אפילו זמן בעליונה ולא זמן בתחתונה, ובא ומצא גוזלים בעליונה ולא מצא בתחתונה — הנך נמי אסירי [אלה שבעליונה גם כן אסורים], דאמרינן [שאנו אומרים]: הנך אזלו לעלמא [אלה שזימן מתחילה הלכו לעולם] והנך סרוכי סריך וסליקו [ואלה שבתחתונה נאחזו וטיפסו ועלו] למעלה, לכן יש לחשוש לכולם. בשנינו במשנה שאם אין שם אלא הן — הרי אלו מותרין. ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק היה הדבר]? אילימא [אם נאמר] במפורחין (בגוזלים היכולים כבר לפרוח), הלא איכא למימר [יש מקום לומר]: הנך אזלו לעלמא, והני אחריני נינהו [אלה שזימן הלכו לעולם, לחוץ, ואלה שנמצאים עכשיו אחרים הם]. אלא על כרחך מדובר כאן בגוזלים שהם רק מדדין (מקפצים) ממקום למקום. ומעתה לפי הכלל שבידינו אי דאיכא [אם מדובר שיש] קן יונים אחר בתוך חמשים אמה — ודאי אדדויי אדדו [קיפצו והלכו] מאותו קן, ואי דליכא [ואם אין] קן בתוך חמשים אמה — פשיטא [פשוט ומובן מאליו] שהם מותרין, כי מהיכן באו? שאמר מר עוקבא בר חמא: כל המדדה — אין מדדה יותר מחמשים אמה. ומשיבים: לעולם דאיכא [שיש] קן אחר בתוך חמשים אמה, וכגון דקיימא [שעומד] הקן הנוסף בקרן זוית ולא בקו ישר עם הקן הראשון. מהו דתימא [שתאמר]: אדדויי אדדו [קיפצו והלכו] הגוזלים מקן אל קן, לכך קא משמע לן [השמיע לנו] כי כל היכא [מקום] שמדדה הגוזל והדר חזי לקניה [וחוזר ורואה את קינו] — עדיין הוא מדדה ואי [ואם] לא, שכשמתרחק שוב אינו יכול לראות עוד את קינו — לא מדדה הרחק מזה. ג משנה בית שמאי אומרים: אין נוטלים את העלי (מדוך כבד שבו כרגיל כותשים את החיטים לעשות מהן דייסה) לצורך אחר ביום טוב כגון לקצב עליו (לחתוך עליו) את הבשר שיש בידו, ובית הלל מתירין. וכן, בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור שהפשיטו מבהמה ששחטו היום לפני הדורסן לפני אלה הדורסים עליו בהליכתם, שהרי על ידי כך הם כמעבדים אותו. וכן לא יגביהנו את העור מתחילה ביום טוב, שהרי אינו ראוי ליום טוב ומשום כך הריהו מוקצה, אלא אם כן יש עמו כזית בשר, שאגב טלטול הבשר יכול לטלטל גם את העור, ובית הלל מתירין בשני המקרים. ד גמרא תנא [שנה] החכם בתוספתא: ושוין בית שמאי ובית הלל שאם כבר קצב עליו, על העלי, את הבשר שהיה צריך ליום טוב — שאסור לטלטלו עוד ביום טוב, שהרי כלי זה מוקצה למלאכת איסור, ולא הותר לו לטלטלו לפי שעה אלא לצרכו. אמר אביי: מחלוקת זו היא דווקא בעלי, אבל בתברא גרמי [בסדן עץ העשוי לשבור עליו עצמות] — דברי הכל מותר. ותוהים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו] הלא עלי תנן [שנינו במשנה] ומדוע נבוא לאסור דבר שלא נזכר בה? ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] כי הוא הדין שאפילו תברא גרמי נמי [בסדן העשוי לשבור עליו עצמות גם כן] נחלקו, והאי דקתני [וזה ששנינו במשנה] עלי דווקא, הרי הוא כדי להודיעך כחן של בית הלל, שאפילו דבר שמלאכתו לאיסור נמי שרו [גם כן התירו] לטלטלו, על כן — קא משמע לן [משמיע לנו] שב״תברא גרמי״ לא נחלקו כלל בית שמאי ובית הלל. איכא דאמרי [יש שאומרים] בנוסח אחר; אמר אביי: לא נצרכה אלא אפילו תברא גרמי חדתי [בסדן העשוי לשבור עצמות שהוא חדש], מהו דתימא [שתאמר]: ממלך [שמא ימלך בדעתו] ולא תבר עלה [ישבור עליו עצמות] ויקצנו לצורך אחר, ואם כן אסור אף לטלטלו — על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין חוששים לזה. ושואלים: האמנם כן הוא, ובית שמאי לא חיישי לאמלוכי [אינם חוששים לאפשרות שימלך אדם בדעתו]? והתניא [והרי שנינו בתוספתא], בית שמאי אומרים: אין מוליכין ביום טוב טבח וסכין בידו אצל בהמה הרחוקה ממקומו כדי לשוחטה, ולא בהמה אצל טבח וסכין — שמא ימלך בדעתו ונמצא שהיה מטלטל שלא לצורך. ובית הלל אומרים: מוליכין זה אצל זה. וכן, בית שמאי אומרים לשיטתם כי אין מוליכין תבלין ומדוך (העלי שכותשים בו) אצל המדוכה, ולא מדוכה אצל תבלין ומדוך, כי חוששים שבסופו של דבר יתחרט ונמצא מטלטל בחג שלא לצורך. ובית הלל אומרים: מוליכין זה אצל זה ואין חוששים לחרטה. הרי שבית שמאי חוששים שמא ימלך אדם בדעתו, ואוסרים עליו לטלטל דברים מחשש זה! ודוחים: הכי השתא [כיצד אתה משוה]?! בשלמא [נניח] לגבי בהמה אתי לאמלוכי [יבוא, עשוי להמלך] וטעמו, שאמר: נשבק האי [נניח, נעזוב את זאת] הבהמה שהיא כחושה ומייתינא [ונביא] בהמה אחריתי [אחרת] השמינה מינה [ממנה]. ובקדרה נמי אתי לאמלוכי [גם כן יבוא, עשוי להמלך בדעתו], שאמר: נשבק האי [נניח, נעזוב את זאת] הקדרה, התבשיל, דבעיא [שהיא צריכה] תבלין ורבה בה הטירחה, ומייתינא אחריתי [ואביא אחרת] דלא בעיא [שאינה צריכה] תבלין ואפשר לבשלה כמות שהיא. אולם הכא [כאן] בתברא גרמי מאי איכא למימר [מה יש מקום לומר]? ממלך ולא תבר [שימלך בדעתו ולא ישבור את העצמות]? הרי כיון ששחטה את הבהמה — לתבירא קיימא [לשבירת עצמותיה היא עומדת], שהרי אי אפשר לאכלה ללא שבירת עצמותיה. ה שנינו במשנה שבית שמאי אומרים: אין נותנין את העור לפני הדורסן. תנא [שנה החכם] בתוספתא: ושוין בית שמאי ובית הלל שמולחין עליו על עור זה בשר לצלי, ואין אומרים שבתוך כך נופל עליו מעט מלח ונמצא כמעבדו במליחה. אמר אביי: לא שנו אלא במליחה לצלי שאין מולחים אותו הרבה, אבל כשמולח לקדרה, כלומר, לצורך בישול הבשר בקדרה — לא אמרו, שבשר העומד לבישול צריך למולחו היטב מכל צד, והרבה מלח נשפך על העור. ושואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו] הלא במפורש ״לצלי״ תנן [שנינו בתוספתא] ולא לבישול?! ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] שאפילו ההיתר למלוח עליו לצלי הוא דווקא כשמולח כדרך מליחה לצלי, אולם אם מולחו כעין קדרה שהוא יותר מן ההכרחי לפי הדין למליחת בשר — אסור. תנו רבנן [שנו חכמים]: אין מולחין ביום טוב את החלבים של הבהמה שנשחטה אפילו ביום טוב כדי שלא יסריחו ואין מהפכין בהן משום שאינם ראויים לשימוש ביום טוב, והרי הם מוקצה. משום [משמו] של ר׳ יהושע אמרו: שוטחן את החלבים ברוח על גבי יתדות שלא יסריחו. אמר רב מתנה: הלכה כר׳ יהושע. איכא דאמרי [יש שאומרים] שכך היתה הגירסה, אמר רב מתנה: אין הלכה כר׳ יהושע. על גירסה זו שואלים: בשלמא [נניח] למאן [לדעת מי] שאמר שהלכה כר׳ יהושע — אצטריך [הוצרך] הדבר להשמיענו, כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] כיון שבמחלוקת זו חולקים יחיד ורבים וכרגיל הלכה כרבים, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב מתנה שבענין זה הלכה כיחיד. אלא למאן [לדעת מי] שאמר שאין הלכה כר׳ יהושע פשיטא [פשוט, מובן מאליו], הרי יחיד ורבים הלכה כרבים! ומסבירים, מהו דתימא [שתאמר] כי מסתבר טעמיה [טעמו] של ר׳ יהושע דאי לא שרית ליה [שאם לא תתיר לו] לאוורר את החלבים ממנע ולא שחיט [ימנע ולא ישחוט], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין אנו חוששים לכך. ושואלים: ומאי שנא [ובמה שונה] הדבר מנתינת העור לפני הדורסן שנעשה מאותם הטעמים, ומותר לדעת בית הלל שהלכה כמותם?מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון